לו הייתם זוכים בלוטו, זכיה סבבה כזו, בלי דאגות- לא חייבים יותר לקום בבוקר לעבודה, אין פחד משיחה מהבנק, הכל ממש טוב, מה הייתם עושים?
הייתם קמים בבוקר לאותה שגרה רגילה? אוספים את הפלקאות ומתחפפים לקאריביים?
אתמול בלילה, בערך בחצות, על זה דיברתי בלילה, בחניה, עם נועהל'ה שלי, אחרי יום שלם של אינסוף זמן יחד.

אחרי שבוע שחלף מלא בדברים שונים וחדשים (שזה בערך כל שבוע פה, כשאני חושבת על זה), הבנתי אתמול שכן, זכיתי בלוטו, וכן, אני בשלב התהיה מה לעשות עם הכסף.

שיחות טובות ומשמחות היו לי השבוע עם לילו שלי ועם אשתי היפה, ווייפי. איזון מחדש, כנות, פתיחות, שקט בלב, פתאום הסדר שב על מקומו בחיי.

גם יהלי, קטנתי המופלאה שתתה מיץ אומץ והלכה הכי מושלם על האלווין, חג שלא היה לה בכלל מושג מה ואיך, אבל היא ידעה שהיא חייבת להיות חלק ממנו, והתעקשה.
נתעלם מהעובדה שקטנתי תמיד מקדימה את זמנה והקדימה ביום את החגיגה, סולו, וחטפה כזה מפח נפש מהפדיחוש, שהייתי חייבת לנחם אותה בשיטוט מהיר לקניון הצמוד ורכישת רוב דוכני ההאלווין, כך ששבנו הביתה עם 3 דלעות, קישוטים, תועפות (או לפחות זה מה שחשבתי) ממתקים לחלק לילדי הקונדו ותחפושת עטלפית מהממת במיוחד.

יום למחרת הודבקו הדלעות על משקוף הבית, קישוטים שמחים עיטרו את דלתנו וקערה ענקית התמלאה באינסוף ממתקים שהמתינו לזעטוטים האסייאתים שיצרחו עליי "טריק אור טריט".
גם יהלי חבשה את גלימת העטלפית, כולל קשת עטלפים קורעת מצחוק, כזו שקרעה מצחוק גם את חתולי הקטנה שהייתה חייבת לכרות את עטלף ימין מהקשת בשעת השין, וכך, מיד גוייסנו לין ואני לחפש איך לכל הרוחות מדביקים את העטף הסורר לקשת בחזרה.

ידה ידה ידה, אתמצת לכם את העיקר- יש לי חלק מגופת עטלף שמאל על ציפורן אמצע ימין.
ככה, באחד מנסיונותיי הכושלים לחבר את העסק עם סופר גלו, גיליתי לחרדתי שסופר גלו אומנם לא עובד משו-משו על המטרה שלשמה התכנסנו, אבל בהחלט מדביק מצויין עטלף ללק ג'ל אדום מפונפן של אצבע ימין.

לין התעשתה בזמן שאני ניסיתי להפריד את האצבע מהגופה, והחליטה פשוט לתפור מחדש את העטלף לקשת, וכך תוך רבע שעה חזרה יהלילה לנשום עצמונית, ויכלה לצאת בעצמה באומץ אינסופי להשתתף עם כולם פה בהאלווין בקונדו, שזה אגב- כמו כל דבר בסינגפור- עניין מאורגן להפליא.

התכנון היה שבין השעות 18:30 עד 21:30 הילדים רשאים לדפוק בין דלתות הקונדו ולצווח "טריייייייק אור טריייייייייט", אנחנו מתפקעים מצחוק ומגישים להם קערה, אליה לפי התכנון היה אמור כל זב חוטם להכניס ידיו, ולקחת ממתק. חישבתי משהו כמו 30 ילדים, הכפלתי לכל ילד שני ממתקים ואז חשבתי שאולי אכפיל בשלוש והרגשתי מהמם ולארג'ית לאללה.

אובכן, אתמצת לכם. יש מיליארד סיניים, וחצי מהמם רעבים מאד לממתקים וכולם מתגוררים בקונדו שלי.

בערך בשעה 19:30 התחילה לחלחל בי הידיעה שהממתקים אוזלים. מדובר בעדר טרמיטים למעשה, אני השקעתי בממתקים ממש שווים ותוייגתי די מהר כשכנה השווה, ועל כן נשאבו הממתקים באופן די מופרע.
וכך, בעת חירום, הבליחה ממני קצינת התחזוקה הרדומה (מזה עשרים שנה בערך), וכך נפתחו להן בשניות כל קופסאות העוגיות, ממתקים וכל דבר עם ערך תזונתי אפסי ומטה. כך גם הונחו בקערה העוגיות השוות, היקרות, המאד מפונפנות שזיכו אותי אחר כך במעלית בתואר השכנה המצטיינת בקטגוריית ההאלווין.
עד תשע וחצי נפתחה הדלת עשרות פעמים לזעטוטים צווחנים, ובשתשע וחצי, כמו כל דבר בסינגפור- הכל נדם, ובקערה נותרה סוכריה אחת. יחידה.
תם הטקס.

וכן, זה היה כיף שאין דברים כאלו, חדש לחלוטין להיות בחג המקסים הזה, לראות את הילדים שלי נטמעים בתרבות הזו, בקסם הזה, בזכיה הזו של החשיפה לתרבות חדשה לחלוטין, שמשנה את כולנו כמאמר הפילוסופית הדגולה מורן אטיאס- 365 מעלות.

ונועה ואני יושבות אחרי כמה ימים בחניה באמצע הלילה ומדברות על האלווין שלא חויתי מעולם עדיין, איך עוברים החודשים האלו שהכל חדש ושהכל שונה ולא תמיד כל אחד יכול להבין אותי ולקבל את הקיטורים שלי (כי יש לי הלפר ואני לא עובדת, אז אין לי זכות לקטר לנצח), ואז נועהל'ה אמרה לי שכל הבלגן הרילוקיישני הזה מרגיש בדיוק כמו השאלה של מה היית עושה אם היית זוכה בלוטו והיה לך כסף לעשות כל מה שאתה רוצה, כי בעצם זה המצב שלי פה.

וזה נכון. זכיתי בלוטו.

יש לי ילדים שטוב להם פה, כולם בריאים ומאושרים, אני נמצאת בשלב בחיים שלי שכל שנדרש ממני זה לעצור ולחשב מסלול מחדש בשקט ובשלווה, יש לי חברות כמו ווייפי וליל שלא מוותרות לי ומתעקשות להזכיר לי את מקומן בחיי, ויש לי חברה כמו נועה'לה שתזכיר לי את זה.

שולחת אתכם לשבוע חדש עם שיר ששמור לקטנתי היפה והחכמה שמחר בדיוק ימלאו 10 שנים להפצעתה לעולם, 10 שנים שהדבר היפה והמופלא הזה צובע את עולמי באלפי שמשות מנצנצות, או כמו שמתיסיהו אומר- "you're my light between the haze".

"Reach for the sky, keep your eye on the prize 
Forever in my mind, be my golden sunshine 
It's raining in your mind so push them clouds aside 
Forever by my side, you're my golden sunshine"

("Sunshine" \ Matisyahu)

 Sunshine https://g.co/kgs/SQJNL7