חזרה לשגרת חד הוריות, הוא בסינגפור ואני בינתיים פה.
בינתיים, כי עוד שבוע וחצי אני עולה על המטוס לנסיעה מקדימה, לחיפוש בית. או, טוב ששאלתם, לא, כי אני בכלל לא בלחץ מזה.

עד לפני שלושה ימים בערך היה לי הרבה יותר סדר בראש, הרבה בזכות תאיר המדהימה שקרני שידכה לי- והיא שידכה לי את דרק, מתווך המחמד שלה.
תאיר עשתה את מה שככל הנראה הייתי צריכה- לקחה עליי חסות הסבירה, נימקה, עשתה סדר והסבירה בחוכמה איפה ומה חשוב. ידעה להגיד לי מה משמעותי יותר ומה לחפש, ובאופן כללי עשתה כל מה שעושה מבוגר אחראי- החליטה עליי, והצילה אותי מכל הבלבלה הזו.
העניין הוא שעד אותו רגע חיפשתי בית עם חדר אורחים, כי כן, קוראיי המתוקים, אתם חייבים להיות אורחים אצלי, כי בגופי פועם לו לב של דרוזית מחמד מארחת, והכנסת אורחים בסינגפור זה שווה לאללות, נסו ותהנו.

אלא שבאופן פרדוקסאלי, הרצון שלי להיטיב איתכם, חבריי האהובים, הביא לתוצאה חיננית בה אני מחפשת בית שפחות מתאים לנו (רמז: פחות מפנק פלאס רכיב הלוקיישן), ועל כן, בעידוד קבוצת החשיבה תוצרת שוהם (להן הלוינים והסגלים), הוחלט לשנות אסטרטגיה, לחפש בית מפנק וכיפי בלי חדר אורחים, ולהבהיר ליורשיי מה שהם הכי רוצים לשמוע- אם יש אורחים, נצמדים בלילה לאמא, בהולנדיה (האמור לעיל תופס בשלב זה רק על הקטנה, הקורא יונתן, תשכח מזה, אתה כבר ממותה).

וכך, המטרה שלי עוד שבוע וחצי, היא להיצמד באדיבות ג'ט לג מחריד לטיול מתווכים ברחבי האי, ותוך יומיים, מקסימום שלושה, למצוא את התחליף לבית פרטי עם 6 חדרים, גינה, מרפסת ושתי חתולות, בדמות קונדומיניום (בחיי, זה לא שהתחלתי להגיד מילים גסות פה, אני עדיין ליידי) סבבה לחלוטין, דירה בגורד שחקים עם מה שאצלנו קוראים 4 חדרים, וחדר עוזרת, שזה סיפור כשלעצמו, כי בכל דירה סינגפוריסטית יש את הדבר הזה שמחובר למטבח, ובו גרה נני חמודה, שאני עוד חוככת בדעתי אם משנתי הפמיניסטית שורפת החזיות תאפשר לי לחיות עם זה בשלום (תופתעו, כרגע זה עם נטייה חזקה מאד לזה שאני לא רוצה לחיות עם זה בשלום), מה שעשוי לייצר לי עוד חדר עבודה מקסים, או אולי חדר… אירוח! טינג! 

ובינתיים, בעודי שוחה בעשרות לינקים למגדלי דירות מטורפים יפיפיים עם בריכות-ספא-פינת ברביקיו-חדר כושר, החיים ממשיכים פה.
יונתן סופר את קיצו של בר אילן לאחור, יהלי תוהה מה יקרה כשלא אהיה כאן שבועיים (רמז: אין מי שיאסוף את רעמת הנוצות שלה כל בוקר, צרה צרורה), אני וליל אוספות נון-צדיקים לטיול הלונדון שלנו כשאני חוזרת מסינגפור לפגוש אותה בממלכה, ואני בטרפת עבודה מופרעת כדי להספיק לסיים הכל תוך שבוע קצר יחסית.

והנה, השבוע השרבי הזה שאני נמסה בו (ממש בשורות טובות למי שהולכת לחיות בכל הטוב הזה פלאס 100% לחות) התחיל ביומולדת של מי שאני מאאאאאד אוהבת (מאאאאאזאאאאל טוב! לב לב לב, את האיחולים כבר מסרתי באופן פרטי, אבל לא מזיק להגיד גם פה), מלא מלא מלא פגישות חשובות, שחיה (ייאייי!), ואולי גם מחלקות המופלטות, השממיות והבלונדיניות ישתלבו לי בלו"ז (הקוראת סטפני, באמאשלך, תחדלי כבר עם הקטע הזה שיש לך חיים, רועיקי ואני גלמודים, רחמי עלינו), והסעות משל אני נהג בגט טקסי.

אז מישהו מוכר אויר בשקל אחד? חייבת. תארזו לי שניים.